תאונת אופניים חשמליים בדרך לעבודה היא תאונת עבודה (אבל זה לא תמיד פשוט)

תאונת אופניים חשמליים בדרך לעבודה היא תאונת עבודה (אבל זה לא תמיד פשוט)

תאונת אופניים חשמליים יכולה להיות “פגיעה בעבודה”, ולא רק כשהאופניים הם כלי עבודה פר-אקסלנס (כמו אצל שליחים שרוכבים לפרנסתם). לפי החוק הישראלי, גם תאונה בדרך לעבודה או בדרך מהבית למשרד, יכולה להיות “תאונת עבודה”. 

למעשה, כ-20% מנפגעי העבודה שמקבלים דמי פגיעה מביטוח לאומי נפגעו בדרך לעבודה או מהעבודה. היות שישראלים רבים בוחרים באופניים חשמליים בתור כלי רכב, ומעדיפים את החווייה הדו-גלגלית-חשמלית על פני המכונית שבחנייה או האוטובוס שבתחנה, המאמר הזה חשוב מאין כמוהו. רוכב חשמלי שנפגע בתאונת אופניים חשמליים בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה הביתה, זכאי שיכירו בו כנפגע עבודה. 

נשמע פשוט? תחשבו שוב. המוסד לביטוח הלאומי, שהוא הגורם אליו מוגשת התביעה, עלול להערים קשיים על רוכב אופניים חשמליים שנפגע בתאונה בדרך לעבודה או בדרך ממנה. הוא יכול, למשל:

  • לטעון כי התאונה כלל לא התרחשה. 
  • לטעון כי התאונה התרחשה אבל שהרוכב לא היה בעבודה, בדרך מהעבודה או בדרך אליה. 
  • לטעון כי התאונה התרחשה אך הרוכב סטה מהדרך המקובלת והתנתק הקשר בין העבודה לאירוע. 

זה אפילו לא נגמר כאן. גם אם הביטוח הלאומי “מואיל בטובו” להכיר בתאונת אופניים חשמליים כתאונת עבודה, תיתכן עדיין מחלוקת לגבי הנזק שנגרם לרוכב, השלכותיו של הנזק על פרנסתו והתגמולים המגיעים לנפגע.

כ-20% מנפגעי העבודה בישראל נפגעו בדרך לעבודה או בדרך הביתה

שבר ביד או ברגל היא הפגיעה הנפוצה בתאונות אופניים חשמליים

מדי יום נפגעים בתאונות בישראל 5.9 רוכבי אופניים חשמליים

ב-90% מהתאונות, מי שנפגע זה הרוכב החשמלי


חשוב להדגיש שאם המוסד לביטוח הלאומי מסרב להכיר באירוע או בנזקים שנגרמו ממנו, ניתן לפעול כנגד ההחלטה באפיקים שונים. החל מהגשת ערר לוועדת עררים, וכלה בהגשת ערעור לבית הדין לעבודה. במקרים מסוימים אפשר אפילו לערער על החלטת בית המשפט לערכאה גבוהה יותר. 

מה קורה אם המוסד לביטוח הלאומי מכחיש את קיומה של התאונה? התשובה לשאלה מתחילה עוד לפני הסירוב הנ”ל. רוכב אופניים חשמליים שנפגע בתאונה שיכולה להיות מוגדרת גם בתור תאונת עבודה חייב לתעד את האירוע במלואו. 

לא מחכים לביטוח הלאומי – ביררנו לכם על ביטוח אופניים חשמליים איכותי

לדוגמה, אם מדובר בתאונה עצמית (ללא מעורבות גורמים נוספים), חשוב שהרוכב יצלם את זירת האירוע, יתעד אותה, ואפילו ייקח פרטי קשר מעדים פוטנציאליים. ככל שהתאונה הייתה עם משתמשי דרך אחרים, יש לקחת מהם פרטים רלבנטיים. אם הרוכב הוא שכיר, עליו לדווח על התאונה למעסיק.

טיפ חשוב: בכל פעם שאתם מספרים על המקרה, רצוי להדגיש את הקשר בין התאונה לעבודה. זאת גם בפנייה לטיפול רפואי. למשל, כאשר הרוכב מגיע לקופת חולים או לחדר מיון, יש הבדל משמעותי בין דיווח על “תאונת אופניים חשמליים ברוטשילד בגלל אובדן שליטה” לבין דיווח על “תאונת אופניים חשמליים ברחוב רוטשילד, רכבתי בדרך למשרד ואיבדתי שליטה”. כך גם אם אתם מגיעים לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים, דעו כי יש טפסים שונים לדיווח על תאונת עבודה לעומת דיווח על “תאונה רגילה”. 

הדוגמאות האלה הן רק שתיים מני רבות – בקרות תאונת אופניים חשמליים שיכולה להיחשב כתאונת עבודה, רצוי לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי מעורכי דין המתמחים בדיני נזיקין בכלל, ובתאונות אופניים חשמליים בפרט. 

קראו עוד:

ככל שהמוסד לביטוח הלאומי מכחיש את התאונה, הרוכב יוכל להציג את הראיות שבידיו, כולל עדויות עדי ראיה, מסמכים רפואיים, קבלות על טיפולים, תכתובות בזמן אמת עם גורמים שונים (למשל – ווטסאפ ללקוח שבו הוא מודיע שהוא מתעכב בגלל שעבר תאונה) ועוד. 

איך מוכיחים שהרוכב היה בדרך לעבודה או בדרך לעבודה?

אחד הנושאים “הנפיצים” ביותר מבחינה משפטית לגבי הכרה בתאונת אופניים חשמליים כתאונת עבודה, הוא השאלה האם הרוכב באמת היה בדרך מהעבודה הביתה או בדרך מהבית לעבודה. זאת מכיוון שלפי החוק והפסיקה, סטייה מהדרך המקובלת, וכך גם הפסקה ארוכה ומהותית, יכולות לנתק את הקשר בין התאונה לעבודה. 

כאן אנחנו נכנסים לתחום קצת אפור ועמום. בחוק אין הגדרה ברורה למושגים “סטייה”, “הפסקה” או “דרך מקובלת”. פרשנות המונחים הללו נמצאת בפסיקת בתי הדין לעבודה, ואין גישה אחת ובלעדית. כל מקרה נקבע לגופו וכל אירוע נבחן בהתאם לנסיבות. לעתים אפילו תאונות אופניים חשמליים עם נסיבות דומות מאד יקבלו תוצאה אחרת לגמרי מול שני שופטים שונים. 

למשל, לגבי “הדרך המקובלת”, פסיקת בית הדין הארצי לעבודה (עב”ל 329/03) קובעת כי “כל עוד הדרך הנבחרת משרתת את הנסיעה ממעונו של העובד אל מקום העבודה והיא, בנסיבות העניין, נוחה ויעילה מבחינת המרחק או הזמן – תהא זו ‘הדרך המקובלת‘”. 

באשר ל”סטייה של ממש” נקבע כי ישנם מקרים בהם הדרך לעבודה או הביתה כרוכה בסטייה מהדרך המקובלת בשל אילוצים שונים, ואין תשובה חד משמעית לגבי מתי אותה סטייה הופכת לסטייה של ממש. בית הדין הארצי קבע בעניין זה כי “הסטיה תבחן בפרמטרים של מידתיות, של סבירות ובעיקר של מטרת הסטייה” (שם). 

הפסקה? בכדי שהפסקה תנתק את הקשר שבין הדרך לעבודה, נשקלים בחשבון שני גורמים – אורך ההפסקה ומהותה. ככל שההפסקה הייתה ארוכה יותר, וככל שהיא הייתה מרוחקת במהותה מהדרך המקובלת, כך היא עלולה לגרום לאי הכרה באירוע כתאונת עבודה. 

מה זה אומר? אם רוכב אופניים חשמליים נסע לביתו ועצר לקנות שתייה קרה, אין מדובר בסטייה של ממש. אם הוא עצר לסיבוב שופינג בקניון ובילה במרכז המסחרי למעלה משעה, ורק אחר כך נפגע בדרכו הביתה, ייתכן שכבר לא ייראו אותו כנפגע עבודה. 

לסיכום,

תאונת אופניים חשמליים יכולה בהחלט להיות מוכרת בתור תאונת עבודה. גם אם היא קרתה במהלך העבודה (למשל, תאונת שליח בדרך למשלוח), וגם אם אירעה בדרך לעבודה או בדרך הביתה מהעבודה.

תהליך ההכרה עלול להיות מורכב. המוסד לביטוח הלאומי יכול להערים קשיים על הרוכב החשמלי שמעוניין שיכירו בו כנפגע עבודה. ייעוץ משפטי עשוי להיות משמעותי ביותר בנסיבות הללו. רוכבים חשמליים נבונים פונים לייעוץ משפטי בהקדם (אפילו כשהם עדיין בשטח או כאשר הם פונים לקבלת טיפול).